כיצד נעדרו הנשים מהתפילה היהודית? ד"ר עליזה לביא טוענת שמדובר בהזנחה פושעת של נכנסים תרבותיים של נשים יהודיות לאורך השנים: "האם לא כולנו, כבנות ל' או בנים ל' לא פשענו בכך שלא רשמנו ולא למדנו את מה שהסבתות שלנו שיננו בבית? והרי האנשים האלו עוברים מן העולם". 

התפילות בספרה (רב מכר) של ד"ר עליזה לביא משקפות תקופות שונות ומגוונות בתולדות העם היהודי, כל אחת מן התפילות מאפשרת פניה אישית ומרגשת של אישה לבוראה ברגעי מפתח בחייה.

יש בספר תפילות לנערת בת המצווה, תפילה לאם אשר בתה מקבלת את המחזור החודשי, תפילה למציאת בן זוג, תפילות לכלה ביום חתונתה, תחינות לפוריות, לתקופת ההריון, ללידה. תפילות ליולדת לאחר הלידה ואפילו תפילה בזמן מתן שם לבת. וגם תפילות לנשים בשעת משבר: רפואת ילד חולה, תפילה לעגונה וגם תפילה מיוחדת על בנות ישראל שנרצחו בידי בן זוגן.

זוהי הפעם הראשונה בה נאספו תפילות עבור נשים ותפילות שנכתבו על-ידי נשים, חלקן מתקופות אשר עד כה היה נהוג לחשוב כי נשים לא כתבו בהן.

ד"ר עליזה לביא מצאה תפילות נשכחות בכתבי יד נדירים, באוספים פרטיים ותוך מפגשים פרטיים. רגע לפני שנעלמו לנצח, התפילות מוגשות בספר זה לנשים באשר הן. דתיות וחילוניות, ממזרח או ממערב, נערות ובוגרות.

בחרנו להביא כאן דווקא מספר קטעי תפילה. הראשון מתוך סידורה של יהודית קוצר-כהן, שנכתב באיטליה בשנת 1786.

בטרם לידה

אוֹדֶה יְיָ בְּכָל לֵבַב כִּי בָּאתִי בִּכְלַל תִּשְׁעָה יְרָחִים וְעַד כֹּה הִצִּילָנִי מִפְּגָעִים רָעִים שֶׁיְכוֹלִים לִפְגֹעַ בְּאִשָׁה הָרָה וּבְוַלְדָּה. הַטּוֹב כִּי לֹא כָּלוּ רַחֲמָיו. אֲשֶׁר עַל כֵּן אֲבַקֵּש רַחֲמִים מִמֶּנוּ שֶׁיִסְעָדֵנִי וְיִתְמְכֵנִי בְּבוֹא הַוָּלָד עֲדֵי מַשְׁבֵּר. וְיִתֶּן בִּי כֹּח לָלֶדֶת אֹתוֹ. אָנָא יְיָ סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וּמִצָּרוֹת תִּצְּרֵנִי בְּאוֹפֶן שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד מִמֶּנִי לְחַיִּים וּלִרְוָחָה וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ וְלֹא בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו לֹא נֶזֶק וְלֹא חִסָּרוֹן וְלֹא פֶּגַע וְלֹא מִקְרֶה וְלֹא כְּאֵב וְלֹא צִיר וְלֹא נֶגַע וְלֹא מַחֲלָה וְהָכֵן לִי חָלָב בְּדָדַי מַסְּפִּיק לְהָנִיק אֹתוֹ וְחָנֵּנִי שֶׁאוּכַל לְגַדְּלוֹ לְיִרְאָתְךָ וּלַעֲבוֹדְתֶך. וְתִּשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה עִמּוֹ שֶׁיִהְיֶה לְאִישׁ מַצְלִיח וְיִתְבָרְכוּ בַעֲבוּרוֹ גַּם נִכְסֵי בַעְלִי. וְהַרְבֵּה גְבוּלֵנוּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה ותֵן לָנוּ אֲרִיכוּת יָמִים וּשְׁנוֹת חַיּים בְּאַהֲבָה וּבְאַחְוָה וּבְשָׁלוֹם לְאַהֲבָה אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךְ. וְתּשְׁמְרֵנוּ מֵעַיִן הָרָע וּמִשֵּׁדִין וּמִמַּזִּיקִין וּמִכָּל צָרָה וְצוּקָה. כִּי אֵל שוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אַתָּה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לִי: שְׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי יְיָ תְּפִלָתִי יִקַח: עֲשֶׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךְ: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

תחינת פרל - אשת ר' לוי יצחק מברדיטשוב

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִלְּפָנֶיךָ, אָנָּא עֲזֹר לִי, שֶׁכְּשֶׁיְּהֵא לֵוִי יִצְחָק שֶׁלִּי מְבָרֵךְ בַּשַּׁבָּת עַל הַחַלּוֹת הָאֵלֶּה, יְכַוֵּן בְּלִבּוֹ אוֹתָן הַכַּוָּנוֹת שֶׁאֲנִי מְכַוֶּנֶת בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁאֲנִי לָשָׁה וְאוֹפָה.

תפילה בעת הכנת פתילות לנר השבת:

יְהִי נֹעַם אֲדֹנָי, נֹעַם קָדוֹשׁ מְאֹד.אָנָּא אָדוֹן, לֹא יָדַעְתִּי לִשְׁמֹר אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת, נַחֲמֵנִי הֵיטֵב עַל יְדֵי מַה שֶּׁאֶשְׁמֹר אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְכֵן תִּשְׁמְרֵנִי וְתָגֵן עָלַי, וְתֵן לִי מַה שֶּׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ: יְשׁוּעָה לְנַפְשִׁי וְחֶסֶד לְמַעַן אֶעֱבֹד וַאֲרוֹמֵם אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם. אָמֵן וְכוּ'.

"מי שברך" לנשים - שבת בבוקר, מתוך מחזור התפילה של בני רומא:

מִי שֶׁבֵּרַךְ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשָׂה מְעִיל אוֹ מִטְפַּחַת לִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְהַמְתַקֶּנֶת נֵר לִכְבוֹד הַתּוֹרָה. הַקב"ה יְשַׁלֵּם שְׂכָרָהּ וְיִתֵּן לָהּ גְּמוּלָהּ הַטּוֹב וְנֹאמַר אָמֵן.